טרנד me 2
מהו טרנד me 2, וכיצד התחיל?
בתחילת חודש אוקטובר 2017 דווח בעיתונים אמריקאים על נשים שמאשימות את הארווי ויינסטיין (מפיק ובמאי סרטים אמריקאי מוערך ומפורסם) בהטרדה ותקיפה מינית ובאונס וכך התנהג כעשר שנים.
בעקבות ההאשמות ודיווחים אלה החלו לשתף עוד שחקניות רבות על הטרדות מיניות נוספות, ומקרי אונס שנעשו על ידי אותו הבמאי.
ב-15 לאוקטובר, השחקנית אליסה מילאנו צייצה בטוויטר בעקבות הפרשה את הדבר הבא: "אם כל הנשים שנפגעו מינית או עברו הטרדה מינית יכתבו "גם אני" בסטטוס, אולי לציבור יהיה מושג לגבי היקף התופעה" ובתוך כמה שעות בודדות הציוץ היחיד הזה הפך פופלארי ונהיה ציוץ בין-לאומי שבזכותו נשים, נערות, גברים ונערים כתבו על תקיפות, הטרדות מיניות פגיעות מיניות שקרו גם להם, בצירוף ההאשטאג MeToo .
ברחבי הרשת כבר נכתבו מעל מ-2 מיליון סטטוסים עם ההאשטאג .
הטרנד נהיה ויראלי ופופלארי מאוד וכך החלו לצוץ המון מקרים של תקיפות מיניות שקרו גם לפני 30 או ארבעים שנים והחלו לעורר כותרות , ישנם רבים שטוענים שהמקרים שקרו לפני שנים רבות כבר אינם תקפים ולא ישנו שום דבר ורק מוציאים שם רע לאותו אדם שאולי זאת הייתה טעות חד פעמית ומשהו שלא קרה יותר. אני מתנגדת מאוד לטענה כי קודם כל כאשר תוקפים אדם מינית ברוב הפעמים אינו יכול לשתף זאת כי הוא מתבייש, מפחד מהתגובה, ומפחד שלא יבינו אותו או שיאישמו אותו מה שקרה, כאשר החלו להתפרסם המון מקרים כך גם זה גרם לאנשים לראות שאולי הם לא היחידים שעברו את התקיפות המיניות האלה וזה גורם להם להרגיש בנוח לשתף בדיוק כמו בהאשטאג metoo זה גורם לאנשים להרגיש טוב ולהוציא את הסוד הזה מהם, כך זה מעורר עוד סיפורים על אותו אדם שיכול להיות שזאת גם לא הייתה מעידה חד פעמית שלו. בדרך כלל אנשים שיש להם כח ו"שם" מרשים לעצמם לעשות מה שהם רוצים וכאשר מתפרסמים עוד עוד מקרים זה מעורר מודעות ומוריד את הכח של אותו אדם וכאשר המודעות עולה אז ההטרדות המיניות יורדות.
